יובלוג

עקב טעות אנוש הפוסט עלה בגירסה חסרה היום (שלישי) בצהריים, ובמקום פוסט מלא הופיעה כאן ערמת פסקאות לא מקושרות כראוי ובסדר לא נכון. הנה הגירסה המלאה:

נכון, זו לא החקירה הראשונה, וגם לא החקירה השנייה, וגם לא החקירה השלישית, וגם לא החקירה הרביעית, ואני לא יודעת אם זו תהיה האחרונה. אבל למה? למי זה מפריע בדיוק?“
רוחמה אברהם-בלילא, השרה הממונה על הקשר בין הממשלה לכנסת, מככבת בכנס פעילים של מפלגת ”קדימה“. ”ישראל היום“, 10.6.2008, עמ‘ 9

בהתחלה הפריע לי. הפריע לי לראות עוד צפצוף בוטה שכזה על נורמות השלטון התקין. ואז עבר לי, כי נזכרתי במי מדובר. מדובר בחברת כנסת שנמצאת כעת בתהליכי חקירה על קבלת שוחד, אבל מבחינתה אין בכך כל פסול - היא בסך הכל נסעה לחו“ל על חשבון חברה מסחרית. בניגוד להחלטת ועדת האתיקה של הכנסת. כאשר בדיוק באותה תקופה ועדת הכספים של הכנסת דנה בנושאים תקציביים הקשורים לחברה זו בדיוק. אבל שזה יטריד את רוחמה אברהם-בלילא? חלילה. למי אכפת? אם חבריה וחברי המפלגה שלה לא מקיאים אותה מתוכם, כמו שאמר אתמול ח“כ אלדד, למה שהיא תרגיש רע עם עצמה?

ואחרי שעברה לי תחושת הבחילה הקלה מאותו זלזול בנורמות השלטון המוסרי, הבנתי מה באמת מפריע לי כאן. הרמה של חברי הכנסת. ואז נזכרתי לחרדתי שרוחמה אברהם-בלילא היא שרה בממשלת ישראל. אמנם שרה עם תפקיד שבצבא נוהגים לכנותו ”מונפץ“, כלומר קיים ללא סיבה ממשית ורק על מנת למלא פונקציה אחרת - לדוגמא לתת לגברת אברהם-בלילא הרגשה טובה - אך בכל זאת, שרה בממשלת ישראל.
עקב גילי הצעיר אני לא יודע מתי החל עידן ”חברי הכנסת העממיים“, אלה שמדברים ”בגובה העיניים“, אבל ברור לי שבאותו רגע החלה המדינה לצעוד לאחור. במקום שחברי הכנסת, שלא לדבר על שרי הממשלה, יהוו את האליטה החברתית (לא הכלכלית) של החברה הישראלית, ויהיו בעלי השכלה גבוהה ויכולת רטורית לפחות סבירה, אנו מקבלים אנשים שלא יכולים לשמור על הפה שלהם ולשם צרכים פוליטיים גורמים לטלטלה כלכלית בעולם וחידוש המתיחות האזורית, ואנשים שלא מבינים מה פסול בקבלת כסף מזומן במעטפות ובאופן כללי למה זה צריך להפריע למישהו שראש הממשלה נחקר ולא בפעם הראשונה.

סוקראטס, הפילוסוף היווני הגדול, תאר את החברה האידיאלית כזו שהפילוסופים בה הם אלה המנהלים את ענייני המדינה - אך אינם יכולים להנות מממונה, או למעשה להחזיק כל רכוש פרטי. ע“פ סוקראטס, הסיבה היא שכאשר אין לך כסף - אתה לא יכול לחשוב במונחים של קידום עצמי. ברור שסוקראטס לא היה יכול לחשוב על מעטפות מזומנים וחברות כגון אגרקסקו, אך בכל זאת ניתן להבין את דבריו כרלבנטיים לפחות במעט לתקופה שלנו.
ובכל זאת, בחברה הקפיטליסטית של ימינו, בה להיות בעל ידע זוהי כמעט מילת גנאי אם לא מדובר בידע שיהפוך אותך לעשיר - לא ניתן לצפות שנציגי העם יתעלו מעל העם הפשוט בתחום זה, וחברי הכנסת שלנו הם נציגים שאנו ראויים להם, ככל הנראה. רבים בחברה הישראלית יעדיפו קומבינטור חזק, אם הוא גם יוכיח שברצונו וביכולתו להיכנס בערבים. אולמרט היה מאוד פופולארי עד אמצע מלחמת לבנון השניה. ברגע שהדברים התחילו להתפקשש, גם החקירות התחילו להפריע לנו יותר.

שני חברים לספסל הלימודים העירו את תשומת לבי היום לציטוט של אברהם-בלילא, שככל הנראה לא הייתי מודע לקיומו אלמלא ”ישראל היום“ (שאמנם צדק דן שילון כשאמר עליו ששמו צריך ”ישראל היום למען ביבי מחר“, אך מהעובדות שפורסמו היום קשה להתעלם). אחד מהם אמר שהעם בחר בה ושזו אשמת העם. ח“כ אבשלום וילן ממרצ אמר כי העם יגמול לה בקלפי. טעות, העם לא בחר בה ולכן לא יגמול לה בקלפי. בחרתם בקדימה? מישהו מכם הכיר את יוחנן פלסנר או מחשיב עצמו לתומך נלהב של זאב אלקין? וסליחה מראש משני הח“כים הנכבדים, שנבחרו להופיע כאן רק מתוקף אלמוניותם היחסית. ייתכן שמדובר בפרלמנטרים נפלאים.

אם נחליף את שיטת הבחירות לשיטה בה ייבחרו חברי הכנסת שלנו מאזורי בחירה חד-נציגיים רוחמה אברהם בלילא ודומיה לא יוכלו להיבחר לכנסת. היא תצטרך לנאום מול קהל בוחרים, ואחרי שניים-שלושה נאומים הדומים לאלה שהיא הרשתה לעצמה לפלוט בכינוס פעילים של קדימה, כנראה שלא יהיו יותר מדי קופצים על האפשרות לשלוח דווקא אותה בתור נציגת המחוז, וניתן לקוות שהיא ושכמותה אפילו לא יציגו את מועמדותן מטעם אחת המפלגות הגדולות. מצד שני, חברי הכנסת שלנו עצמם כבר הבריקו פעם בגדול כשבחרו את נציגם למוסד זניח כלשהו, אז למה כבר ניתן לצפות מהעם הפשוט?

המשך שבוע טוב,
יובל