יובלוג

America
The land of the free, they said
and of oppprtunity
In a just a truthful way
but where the president
is never black, female or gay
and until that day
you‘ve got nothing to say to me
to help me believe
in America

(מתוך America is not the world, באלבום You‘re the quarry, 2004)

מדובר באחד השירים שיותר אהבתי באותו אלבום (שלא היה אחד הגדולים בקריירה של מוריסי). הוא גם נעים לשמיעה, הוא גם מתאר בעיה שנכון לאותה תקופה היה קשה שלא להסכים איתה (ולך תנחש שארבע שנים לאחר מכן, בבחירות למועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית יתמודדו אישה ושחור, שכל אחד מהם שהיה מנצח באותן בחירות היה ככל הנראה הופך לנשיא - הבטחה שברק אובאמה מימש). ועכשיו, מה יעשה מוריסי עם השיר? ישמיט את המילה ”שחור“, או פשוט יגנוז אותו?
הבחירה של תושבי קליפורניה לאסור על נישואים חד-מיניים במדינתם, יום אחד לאחר ההיסטוריה שהתרחשה בארצות-הברית כולה, הזכירה לנו שלפחות בחלק השלישי של אותה שורה מוריסי עדיין צודק. הפרדה גזעית אאוט, בורות דתית אין.

זה יהיה תמים לחשוב שבבת אחת נעלמו כל המחסומים הגזעיים באמריקה. אובאמה טען את ההיפך במהלך מערכת הבחירות המוקדמות של המפלגה הדמוקרטית, לאחר חשיפת דבריו האנטי-אמריקניים של הכומר שלו (לשעבר), ג‘רמיה רייט, ולא פחד לפתוח את נושא השסע הגזעי בארה“ב, גם כשהוא רחוק פחות משנה מהתפקיד רב העצמה ביותר בעולם. אבל בחירתו של אובאמה לנשיא ארה“ב בהחלט תוריד את מפלס הגזענות בארה“ב, תערער במקצת את אושיות קיומם של אירגונים ”לבנים“ בדרום ארה“ב, ותגרום לכל בן נוער שחור בכל מקום שהוא להאמין ביכולתו להגיע רחוק - ולא רק בתחומים שהיו מקובלים עד היום. העיתונאי והבלוגר רונן דורפן, שנוכח בכיכר בהארלם בליל הבחירות ביחד עם עוד עשרות/מאות-אלפי אמריקנים, תיאר איך ”אחד הנואמים במקום, בשעה שהניצחון כבר היה ברור אבל עוד לא הוכרז בגלל שחיכו לסגירת קלפיות החוף המערבי, אמר ’ילדים למשפחות אפרו-אמריקניות. אתם לא חייבים כבר להיות קומיקאים או ראפרים או שחקני כדורסל או שחקני בייסבול. אם תשיגו השכלה שום תפקיד במדינה לא חסום בפניכם‘.“

קשה להמעיט בחשיבות המאורע ההיסטורי שאירע בארצות-הברית של אמריקה השבוע. שבוע לפני בחירות (קצת אחרות) בירושלים, תל-אביב ושאר הרשויות המקומיות במדינת ישראל, הוריד העם האמריקאי באחת את השנאה המוסתרת או הגלויה שרוחש כלפיו חלק נכבד בעולם - חלקה שנובעת מקנאה, חלקה משנאה לתרבות המסחר והרייטינג וחלקה מסיבות שונות ומשונות - הכוללות בין השאר את הגזענות והבסיס עליו הוקמה החברה האמריקנית, בסיס שכלל בין השאר ניצול המוני של בני אדם שנלקחו בכוח ממקום מגוריהם ביבשת אפריקה והועבדו בפרך עבור חברות מסחריות אירופאיות, ולאחר מכן עבור אזרחים אמריקאים פרטיים. אם בחירתו של אובאמה היא לא צחוק הגורל, אני לא יודע צחוק מהו.

רונן דורפן היטיב לצלם תמונה אחת שמספרת את הכל, בליל הבחירות בכיכר בהארלם:

ועוד מילה לתקשורת הישראלית:
מילא שלאורך כל מערכת הבחירות מפמפמים לנו רק איזה מועמד טוב לישראל, כאילו שאין עוד נושאים בוערים לאזרח האמריקאי הממוצע (ו“מזל“ שהגיע המשבר הכלכלי כדי שגם הוא יעלה לכותרות בהקשר הבחירות). אבל הכותרת בידיעות אחרונות - ”האיש שלנו בבית הלבן“ - שהתייחסה לרם עמנואל בעל האזרחות הישראלית שככל הנראה ישמש כראש הסגל בבית הלבן, כבר גובלת בחוסר אחריות מוחלט.
היא לא עשויה רק לטרפד את מינויו של עמנואל לתפקיד (אליו הוא ראוי), היא לא רק עלולה לפגוע בתדמיתו ובתדמית של אובאמה כפטריוטים אמריקניים (דבר שעמנואל הוכיח בתפקידו הקודם כיועץ לנשיא לשעבר ביל קלינטון), היא גם עלולה לעורר תיאוריות אנטישמיות חדשות על השליטה של העם היהודי הקטן בעולם כולו.

קצת אחריות, עורכים. זה יותר מדי לבקש?

יובל