גלעד שליט

מרץ 2009


אני לא לחלוטין תמים, ברור לי שגם לערוץ 10 יש אינטרסים משלו (שאולי נראים פחות שליליים מאלו של ערוץ 2 שמעדיף להתחנף בצורה לא אינטליגנטית במיוחד לשרי אריסון), אבל כשצריך לפרגן - מפרגנים.

כתבתו של מיקי רוזנטל, ששודרה אמש במסגרת ”שישי“ של דרוקר ושלח בערוץ 10, לא הייתה הראשונה שעוסקת בעוול הלא-חוקי-אבל-מוסדר-בחוק הקרוי ”חברות כוח אדם“. היא גם כנראה לא תשנה הרבה, אבל עדיין טוב שנעשתה, ששודרה, ושהציגה באור שלילי גם את העומדים בראש הפירמידה וכביכול לא קשורים לכל המיץ של הזבל שמסתתר למטה, מתחת לעובדים הכי זוטרים בחברה - אבל חייבים לדעת מה קורה שם וחייבים לקחת אחריות.

אחריות. התנערות מאחריות. הרי זהו אחד העקרונות החשובים בהעסקת עובדים דרך חברות כוח אדם. משלמים כ-6,250 ש“ח בחודש לחברה עבור מאבטח (מה שע“פ החישוב של רוזנטל, עליו אני סומך, נותן כ-14 ש“ח לשעה לעובד - וזה לפני הרווח של חברת כוח האדם!), לא משלמים עבור הכשרתו של המאבטח, לא מתעסקים עם מסים וביטוח לאומי, ימי מילואים ושאר דברים שעשויים להעיק על המעסיק. חברות כוח האדם - הן עושות את זה, ואין שום דרך שזה יפעל לטובתו של העובד. אין סרט כזה. אם מעסיק משלם משכורת חודשית נמוכה עבור עובד וחלק ממנה צריך ללכת כעמלה למעסיק וירטואלי שיושב במשרד אחר (ומנסיון כעובד בחברה שכזו עם שחרורי מהצבא, העמלה יכולה להיות בחלק מהמקרים קרובה ל-50% מהסכום הכולל) - העובד תמיד ייפגע.

לפעמים, כמו בכתבתו של רוזנטל, מדובר בעובדים שמועסקים 30 ימים בחודש, משמרות של למעלה מ-12 שעות בכל פעם, ומרוויחים כ-2,300 ש“ח (שחור). ולפעמים, כמו במקרה של יום-טוב דואק ז“ל, מדובר במאבטח שנרצח בעת מילוי תפקידו (בכל-בו העצום חצי-חינם באזור התעשייה של חולון), ולאחר מותו - חברת כוח האדם ש“העסיקה“ אותו (כלומר, החבר‘ה שיום טוב דואק פירנס בעמל כפיו) פשוט נעלמה, החליפה שם, והתנערה מכל אחריות למשפחתו. ביטוח לאומי? רובו נעלם. פיצויים? הצחקתם אותם. וכל בו חצי חינם? חזר לעבוד מספר שעות לאחר הרצח (כי את המנגינה הזו, של צלצול המטבעות, אי אפשר להפסיק), והתנער מכל קשר לדואק.

הייתי רוצה לסיים ולהגיד שהגיע הזמן שכנסת ישראל תיקח החלטה אמיצה ותוציא את כל חברות כוח האדם מחוץ לחוק. או שלפחות, תדאג הכנסת לשנות את חוק חברות כוח-האדם בצורה שתחייב אותם לפעול בצורה שונה לחלוטין - לדוגמא, תשלום שכר מינימום גבוה בהרבה מהיום, והטלת עונשים חמורים על עסקים אשר מעסיקים עובדים דרך חברות כוח אדם ולא מוודאים שעובדיהם אינם מנוצלים. וכן, זה כולל גם את סולל בונה של שרי אריסון. וכן, עונשים חמורים הם לא רק קנסות - גם אם אתה לובש חליפה יפה ויקרה. וגם אם ערוץ 2 מעדיף להתחנף אליך בצורה לא אינטליגנטית במיוחד.

אבל אני לא יכול לסיים ככה את הפוסט. אני לא יכול, כי את הימין הכלכלי עובדים פשוטים וזכויותיהם פשוט לא מעניינים. מפלגת העבודה מתה השבוע, ואם הרגשתי איזשהו קשר אליה למרות שלא הצבעתי לה בבחירות האחרונות - כעת אני נגעל מהמחשבה על כך שהצבעתי לה ב-2006. מפלגת הבית היהודי, מפלגת הימין היחידה שאפשר לראות בה עקרונות חשובים של צדק חברתי, היא חלק מממשלת ביבי-ליברמן-ברק (תתרגלו, הרי גם ככה אין הבדל), ולא תלך נגד התפיסה הכלכלית של העומד בראש אם זה מה שיעמוד בינה לבין תיקצוב והרחבת התנחלויות. מה נשאר? ארבעה-חמישה ח“כים בעבודה, ארבעה ח“כים בחד“ש ושלושה ח“כים במרצ. ועם זה, עם כל הכאב, אי אפשר לצאת למלחמה.

אז כל הכבוד מיקי רוזנטל, אבל כנראה שמכונת הפשע של חברות כוח האדם תמשיך לעבוד למרות המאמצים של עיתונאים חשובים כמוך. כל הכבוד, אבל אין לך סיכוי.

יובל

נכון לעכשיו יש בדיוק 5 תגובות. רוצה להגיב?


אהוד אולמרט בדילמה קשה - האם בימיו האחרונים כראש-ממשלה, שהכל רואים בו גוויה פוליטית אך הוא מתעקש לחזור בעתיד, יחתום על הסכם שנוי במחלוקת במסגרתו ישוחררו מאות מחבלים, חלקם עם דם על הידיים, בתמורה להשבתו של החייל החטוף גלעד שליט?

יש טיעונים לא רק מהצד הימני של המפה הפוליטית, אלא גם של אנשי שמאל מובהקים (בעמדותיהם), הגורסים כי ”אסור להיכנע לטרור“. חלק אפילו הלכו רחוק יותר בהתקפות שלהם על הפעילים לשחרורו של גלעד וכינו אותם ”ילדים קטנים“ - לדוגמא כאן, וכאן. אותם דוברים (לאו דווקא הדוגמאות שהבאתי) משתמשים בדמגוגיה, ממשילים את העסקה ההיפותטית להסכמה לביצוע פיגועים בלב ישראל, ובעצם גורסים כי כל מה שחסר כעת לחמאס על מנת לפוצץ שוב בני נוער במתחם הדולפינריום בתל-אביב או לחסל מבלים בקפה מומנט (ז“ל) בירושלים הוא אותם מחבלים ארורים. כתב יפה רחביה ברמן,

הפיגועים האלה זה לא דבר קשה לארגון, לא צריך להיות מאסטרמיינד כדי לגייס ילדים מפגרים ולא כדי לייצר חגורות נפץ, ואף אחד מהטינופות שאנחנו מחזיקים הוא לא חסר תחליף.

ובמילים אחרות - השחרור של אותם מחבלים לא ישנה כלום. עברו הימים של יחיא עייש שהיה ”המהנדס“. כיום מה שמונע מהחמאס לבצע פיגועים הוא לא מחסור במוחות, אלא מחסור ביכולת, וזאת בזכות הגנה טובה יותר (אך לא מושלמת) על הגבולות באמצעות גדר ההפרדה וגדר הגבול בעזה (מה שכמובן לא מונע ירי קסאמים על הנגב המערבי - אבל זה לא רלבנטי בכלל לעסקת גלעד שליט, מה גם שאותם מחבלים בכלא לא צברו ידע על ייצור טילים ומרגמות שאין לאנשי החמאס בעזה).

הדיבור הכביכול-אחראי של אותם אנשים שקוראים לא להיכנע לטרור, להראות חוסן לאומי ולהבין שחייו של חייל אחד לא חשובים יותר מחייהם של כל אזרחי המדינה, אומר בעצם שאנו מדינה חלשה וחסרת יכולת הגנה עצמית, ועצם העובדה שכל אחד מאיתנו עדיין חי הוא בגדר נס. כן, כמה אלפי מחבלים שאנו מחזיקים (בצדק) בבתי הכלא שלנו הם מה שמונע מאיתנו לעבור כעת שואה נוספת, שכן אם רק נשחרר אותם ונבצע את החובה המוסרית שלנו כלפי חייל שנשלח על ידינו להגן על גבולה הדרומי של מדינת ישראל - כולנו ניזרק לים, וזה במקרה הטוב.

הגיע הזמן להגיד את האמת, והאמת היא לא האמת הקשה שציפי לבני ניסתה לרמוז אליה לפני הבחירות בניסיון להיראות אחראית ושקולה יותר - האמת היא שאפשר לשחרר לא רק מאות מחבלים אלא אלפי מחבלים, ובמידת הצורך לפגוע בהם בקלות מאוחר יותר, וזאת בלי לתרום ליכולת הפעולה של החמאס, ובטח שלא למוטיבציה שלו. המוטיבציה הזו היא לא רציונאלית ולא מושפעת מעיסקאות כאלו ואחרות - שכן אם היה בה טיפת היגיון, החמאס לא רק שהיה עובר לפעילות סביבתית ירוקה ובלתי מזיקה לאחר מבצע עופרת יצוקה, הוא היה עושה זאת אחרי ההפצצה הראשונה של חיל האוויר על עזה, לאחר הלינץ‘ ברמאללה בשנת 2000.

צריך להחזיר את גלעד עכשיו - זה צודק, זה מוסרי, זה נכון.

יובל

נכון לעכשיו יש בדיוק 8 תגובות. רוצה להגיב?