הישג אחד נכבד השיג ח“כ אלכס מילר מישראל ביתנו, החבר בקואליציה בה חברה גם מפלגת העבודה (לכאורה, מנהיגת השמאל הישראלי) בראשותו של שר הביטחון אהוד ברק, כאשר הציע את הצעת החוק ההזויה האוסרת על ציון ”יום הנכבה“ ב-15 במאי בכל שנה. הוא גרם לכך שעבור רבבות ישראלים-ציונים ב-100%, ואני ביניהם, קריאת ושמיעת הגיגיהם של פוליטיקאים כג‘מאל זחאלקה ואחמד טיבי, שבימים כתיקונם לא היו מדברים אליי אפילו במעט, נשמעות לי הגיוניות הרבה יותר מאשר בליל השטויות היוצא מפיו של מילר.
”לכל מדינה דמוקרטית מתוקנת שמורה הזכות להגן על עצמה וזה בדיוק מה שבחרה לעשות הבוקר ממשלת ישראל“, אמר מילר. ”נגמרו הימים בהם תוכניותיהם ההזויות של ראאד סלאח וחבריו להעלים את מדינת ישראל מעל פני האדמה נתקלו בסלחנות“.
זהו אחד הכללים הבסיסיים של הדמגוג - תקוף מטרה מוסכמת על כלל הציבור, ולאחר מכן תקשר אותה למטרה שלך, אפילו אם אין קשר ישיר. תמיכת הציבור מובטחת.�
מילר יודע היטב ששייח‘ ראאד סלאח פועל ממניעים איסאלמיים ותומך בהקמת ח‘ליפות, בעוד שיום הנכבה בא לציין את אסונם של ערביי הארץ (וגם הציוני האדוק ביותר לא יכול להכחיש את אסונם, בין אם נגרם באשמתם הבלעדית ובין אם לאו), מוסלמים ונוצרים כאחד, ואותו מציין גם הפליט המרוחק ביותר מעולם הדת - כפי שלמדתי לפני שבוע מפי חבר פלשתיני קומוניסט שעובד איתי - אדם המרוחק מהדת האיסלאמית מרחק רב, אך עדיין ערבי גאה שמציין (כמו כולם) את יום הנכבה.
חה“כ הלא-נכבד מילר יודע גם יודע כי קיים חוק האוסר על הסתה נגד המדינה, וכי השב“כ בין כה וכה פועל כנגד מי שמנסה לפעול על מנת לפגוע בדמותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל (דבר שאושר ע“י ראש השב“כ יובל דיסקין). מדוע אם כן זקוק ח“כ מילר לחוק הנכבה? התשובה מצויה בגוף הטוקבקים באתרי האינטרנט השונים. הצעות חוק פופוליסטיות תמיד הועילו לאלה מבין הפרלמנטרים שהיו שווים הכי מעט.
לא מדובר בדמוקרטיה מתגוננת. דמוקרטיה מתגוננת היא דמוקרטיה אשר פועלת נגד כוחות חזקים מקרבה אשר פועלים למען ביטול הדמוקרטיה או למען חיסול המדינה מתוכה. אי אפשר להגדיר את ציון יום הנכבה כפעולה אשר יכולה לחסל את מדינת ישראל או אשר מאיימת עליה ולו במעט, ומי שטוען כך משקר במצח נחושה (או סובל מחרדות בלתי נשלטות, ובמקרה הזה ספת הפסיכיאטר היא פיתרון טוב עבורו).
דווקא האיסור על ציון יום הנכבה בצורה חוקית, שקטה ולגיטימית היא זו שעשויה באמת לדרדר את ערביי ישראל לאינתיפאדה עממית - שכן אם ההפגנה היא עבירה על החוק, מדוע שלא יילכו למאבק אלים מלכתחילה? הנכבה תצויין בקרבם בכל מקרה, שכן היא מהווה חלק מהתרבות וממהלך החיים בכל ישוב ערבי.
לפני מספר שנים נכחתי בהרצאה של אחד מבכירי מערכת הביטחון לשעבר, אשר טען כי יום הנכבה מתרחש בכל יום אצל תושבי שכונת ספאפרה בנצרת, פליטי הכפר ספאפרה מ-1948 אשר בכל בוקר פותחים את חלונות בתיהם ומביטים לעבר הישוב ציפורי, אשר שוכן במקום בו ישבו בתיהם. הפליטים הנחילו זאת לבניהם, אשר בתורם מנחילים זאת לילדיהם בימים אלו. ייתכן כי תושבי ספאפרה אשמים לחלוטין באסונם, אך גם אם כך הדבר - אין זה מפחית מאסונם.
מדינת ישראל הולכת ומתדרדרת לתהומות של אובדן הדמוקרטיה. אם היינו, וחלקנו עודנו רגילים לציין כי ישראל היא ”הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון“, מילר, מתוך שלא לשמה, בא ומוריד את המסכה מעל פניהם של מרבית הישראלים. אנו לא באמת רוצים דמוקרטיה. אנו רוצים לשכתב את ההיסטוריה על מנת שלא תפריע לתפיסה הלאומית שלנו (שהיא גם התפיסה הלאומית שלי), ולצורך כך מוכנים אזרחי ישראל לתמוך בהצעת חוק אשר תסמיך שוטרים חמושים לעצור בכוח מפגין אשר יצעד בשנה הבאה בשפרעם בעודו מחזיק תמונה של כפר הרוס מ-1948, נושא דגל פלשתין או סתם צועד לצד יתר המפגינים.
ח“כ אלכס מילר אמור להתמנות במהלך 2010 לתפקיד יו“ר ועדת החינוך של הכנסת. איזו ועדת חינוך זו תהיה? ועדה אשר פועלת על מנת לצנזר ולסרס את חשיבתם החופשית (עד כמה שהיא קיימת) של תלמידי ישראל? ועדה אשר תפעל לחייב את תלמידי ישראל הערבים לשיר את ההמנון, ובו השורה ”נפש יהודי הומיה“, בכל בוקר בעוד הם מצדיעים לדגל המגן-דוד? קשה לדעת. קשה לדמיין.
הדבר היחיד שברור הוא, שבמדינת ישראל הוחלט סופית לרדת מהפסים, ולוותר על שאריות מראית העין של הדמוקרטיה שהיו כאן. והעיקר, העיקר ששר הביטחון הוא אהוד (“נפנה מאחזים“) ברק, כי לכו תדעו איזו ממשלה קיצונית הייתה לנו בלעדיו.
יובל
נכון לעכשיו יש בדיוק 8 תגובות. רוצה להגיב?
בשינוי אווירה קיצוני, מסדרת פוסטים על השואה ופוסט אחד על יום הזיכרון, אני עובר כאן לנושא שאין יותר חול ממנו - הכדורגל הישראלי.
מועדון הכדורגל בית“ר ירושלים נענש אתמול (ה‘) בהפחתת נקודה אחת ממאזנו (ועוד משחק רדיוס ללא קהל, דבר הפוגע הן בהכנסות המועדון והן באוהדים, בהם עבדכם הנאמן, שרכשו מנויים למשחקי הקבוצה). כל זאת בזמן שהקבוצה נאבקת, גם אם כשהיא בעלת סיכוי נמוך, על תואר האליפות העונה. כלומר, בשל התנהגות אוהדים, פגע בית-הדין של ההתאחדות לכדורגל בתחרות החופשית ובהישגי הקבוצה על כר הדשא (זאת לאחר ששתי נקודות הופחתו ממאזן הקבוצה עוד לפני פתיחת העונה, בשל התפרצות חלק מאוהדי הקבוצה לכר הדשא באחד ממשחקי סיום העונה שעברה). בית“ר ירושלים השיגה העונה 4 נקודות פחות ממכבי חיפה, אך עקב החלטות ההתאחדות לכדורגל היא מוצאת עצמה 7 נקודות מהמקום הראשון, חמישה מחזורים לסיום העונה.

העונש האחרון הוטל על המועדון כתוצאה מקריאות גזעניות של אוהדיה. הקריאות התחלקו לשני שירים שנשמעים מפי חלק מאוהדי הקבוצה (גם לטענת שופטי המשחקים שכתבו את הדו“חות בהם צויין הדבר, היה מדובר לכל היותר על כמה מאות אוהדים מבין אלפי אוהדי הקבוצה).
בתור אוהד של בית“ר ירושלים, שדעותיו הפוליטיות ידועות למי שקורא כאן מדי פעם, אין צורך לציין שאני לא רווה נחת משמיעת שירים הכוללים את השורות ”מוחמד מת, הוא לא נביא, בסך הכל עוד ערבי“ (לא בסדר הזה, אבל תסלחו לי שאני לא אכתוב כאן את ה“ליריקה“ המלאה של השיר).
הטיעון שלי בפוסט הזה, בדבר חוסר ההיגיון והעדר ההגינות שבענישה שהוטלה על בית“ר ירושלים אתמול, אינו בא ממקום הרואה את הקריאות הללו כלגיטימיות. הן אינן לגיטימיות לדעתי. הן גזעניות ואין להן מקום גם במדינה כמו שלנו.
אך מה להתאחדות לכדורגל (בראשה עומד אדם שרבים מהאנשים שנכחו לצידו במשחקי כדורגל, הן בליגת העל והן במשחקי נוער של קבוצתו מכבי פתח-תקווה, טענו שקללות הן אוצר המילים העיקרי שלו) כי תלין על מועדון הכדורגל בית“ר ירושלים?
האם ליו“ר הקבוצה, איציק קורנפיין, אדם משכיל ונעים הליכות לכל הדעות, ישנה אחריות כלשהי על חינוך אותם מאות אוהדים?
האם אבירם ברוכיאן, עמית בן-שושן וברק יצחקי, שלושת שחקני הבית שסוחבים את הקבוצה על גבם בעונה הקשה הזו, כאשר תזרים המזומנים נפסק לחלוטין והעתיד לוט בערפל, צריכים להיענש בשל התנהגותם של חלק מהאוהדים?
האם מי מאותם התומכים בהענשת הקבוצה, בין אם הם שופטי בית הדין של ההתאחדות לכדורגל ובין אם מדובר באוהדי כדורגל, מאמינים כי הפחתת נקודות ממאזנה של בית“ר ירושלים תשנה משהו בצורת החשיבה של אותם אוהדים? האם הגזענות תעלם מראשם עקב העונש? האם מקוננת בראשו של מי מאותם מאנשי השמאל-מרכז האמונה, כי כאשר יראו אותם אוהדים כי קבוצתם מאבדת את האליפות בגללם - יגידו לעצמם כי באמת הגיע הזמן לחיות בשתי מדינות לשני עמים, ובבחירות הבאות יצביעו לא ל‘איחוד הלאומי‘ או ל‘ישראל ביתנו‘, אלא דווקא ל‘תנועה המאוד חדשה-מרצ‘ או ל‘קדימה‘?
הקריאות אשר משמיעים אותם מאות אוהדים מייצגות לא רק אותם. למרות הניסיון להציג את אוהדי בית“ר ירושלים ככאלה לאורך עשרות שנים, אנו לא קבוצת קיצון בציבור הישראלי. מעבר לכך שמדובר בקבוצה בעלת קהל האוהדים הגדול בישראל, הדעות הקיצוניות שמחזיקים חלק מאוהדיה מהוות כיום את הדעות הבולטות והפופולאריות ביותר במדינת ישראל, ומבט על תוצאות הבחירות האחרונות מספיק כדי להבין זאת.
כאשר אביגדור ליברמן הגיע לפאנלים בבתי-ספר תיכונים לפני הבחירות שהתקיימו בפברואר, הוא התקבל בקריאות עידוד מלוות בשירה אחידה של ”מוות לערבים“ בכל בית-ספר אליו הגיע. 15 המנדטים להם זכה לא הגיעו אך ורק מיושבי היציע המזרחי בטדי, וזאת בלשון המעטה.
בכנסת ישראל, מלבד שר החוץ שלנו, מכהן חבר-כנסת כהניסט מוצהר, ועושה רושם שלאיש אין הדבר מפריע.
כשמסתכלים על הנתונים הללו, ומצד שני רואים כמה אש מצליחים דווקא אוהדי בית“ר ירושלים למשוך אליהם, בעידוד הסיקור התקשורתי, עושה רושם שמספר גורמים צבועים למדי במרכז ובשמאל הישראלי משתפים פעולה עם אותם אוהדים מהימין הקיצוני. בעוד שאלו מיציעי בית“ר ירושלים שרים את השירים האהובים עליהם ומרגישים שהם מפנים בכך אצבע משולשת לערבים, לשמאל ולהתאחדות לכדורגל - הם עצמם מהווים מעין מטרה נוחה לנקות בה את המצפון של אותם גורמים על עצם כך שהם אינם עושים דבר נגד הבעיה האמיתית של הגזענות הפושה בחברה. מאשימים את אוהדי בית“ר ירושלים, טוענים שהם מקור כל הבעיות החינוכיות והאתיות במדינת ישראל, ואפשר לנוח לכמה חודשים. את הכותרות הם כבר קיבלו.
ישנה בעייתיות גדולה בשירים שנשמעים מפי לא מעט מאוהדי בית“ר ירושלים. אני לא בא לטעון אחרת. אבל אני בהחלט טוען כי לא השחקנים הם אלו שצריכים להענש על כך, וגם לא הקהל - שברובו לא שר את אותם שירים.
צריכה להיות עמדה ברורה של הרשויות. אם מדובר בעבירה פלילית, מדובר בבעיה שנועדה למשטרה, שהוקמה, בין השאר, לצורך טיפול בעבירות פליליות. אם לא מדובר בעבירה פלילית, בוודאי שאין מקום להעניש את הקבוצה. מה שבטוח הוא שאי אפשר לנסות ללכת על הדרך הקלה והפופוליסטית, לא לפתור דבר ולחשוב שפתרנו הכל.
שבת שלום,
יובל
נכון לעכשיו יש בדיוק 26 תגובות. רוצה להגיב?