יובלוג

ביום שלישי האחרון טיילתי בעיר העתיקה עם אדי, חבר מתקופה מוקדמת בצבא. עקב בקשתו שאערוך לו סיור מודרך ”כמו לתיירים“, נכנסנו כמעט לכל אתר תיירותי שנקרה בדרכנו (בין אם זו עלייה להר הבית והצטלמות ליד כיפת הסלע, מספר ימים אחרי המהומות במזרח העיר סביב אל-אקצה, בין אם מדובר בסעודת מלכים נוספת בחומוס לינא, ובין אם זה ביקור במוזיאונים ברובע היהודי). אחד האתרים אליהם נכנסנו היה בית קתרוס (“הבית השרוף“) ברובע היהודי, אתר שעברתי לידו פעמים רבות אבל מעולם לא נכנסתי אליו. ולמרות הסרטון המושקע והממצאים הארכיאולוגים המרשימים, אני מבין שגם לא הפסדתי הרבה בכל התקופה הזאת.

בקצרה, הסרטון (בן 25 הדקות) מציג את חורבן בית שני ואת החודשים האחרונים למרד לפני נפילת הבית. בסרט מוצג אחד מכהני בית המקדש מסביר למשפחתו כי הקנאים אשר מתעקשים למרוד ברומא (ובין השאר מחליטים לשרוף את מחסני התבואה של יהודי העיר, על מנת להכריח את יושביה - נשים וילדים - להילחם ברומאים) ימיטו אסון על העם היהודי. עד כאן חשבתי שהסרט יציג גישה חינוכית הולמת, המסבירה כי הקנאים הם אכן אלו שהמיטו אסון על העם היהודי. בהמשך הסרט התבדיתי. מסתבר כי לא הקנאים הם האשמים - אלא האשם הוא הכהן אשר היה עסוק בלכעוס על בנו שהצטרף למורדים, ובכך פילג את הכוח הלוחם של העם (כי הרי ידוע שאם רק היה הכהן הזקן מצטרף לשורות הלוחמים היו הליגיון הרומי נופל שדוד מול יהודי ירושלים), ולמעשה, כמו שכולנו יודעים - בית המקדש השני נפל אך ורק על שנאת חינם. ועל כן, חובה עלינו למנוע את שנאת החינם הזו, ועד ימינו אנו, חובה עלינו לאהוב את כל בני עמנו וחס וחלילה שיראו הגויים שיש בתוכנו מספר דעות ועמדות. כולנו עם אחד, כולנו בעלי עמדה אחת, כולנו חזקים ומאוחדים, ביחד נשרוד לחוד ניפול וכו‘.

למה לא ועדת חקירה ישראלית?
ובגלל שהאחדות הפנימית כל כך חשובה, הושתק בגסות כל קול שהעז לטעון שאולי לא צריך להתעלם ולגנות לחלוטין את כל מה שקשור לדו“ח גולדסטון. את מי שטען שאולי באמת היו פה ושם מעשים לא נאותים שבוצעו ע“י צה“ל, ואולי - רק אולי - היה כדאי שאנו בעצמנו ”נגדיל ראש“ ונחקור את אותם המקרים. שנראה לעולם שאנו לא טוענים שישראל היא טלית שכולה תכלת - אלא שכמו בכל מלחמה, גם אצלנו התרחשו מעשים לא נאותים ואנחנו מוכנים לחקור אותם בעצמנו. שאולי אנחנו באמת עם סגולה ואור לגויים - ואנחנו יכולים לפתור את הבעיות המוסריות שלנו בעצמנו, ובאמת לפתור אותן - לא רק להסתיר אותן בעזרת מיסוך עשן.
אולי זה ייראה לאויבנו כחולשה - אבל עובדתית זה לא היה משנה כלום מבחינת יחס החיזבאללה והחמאס אלינו. מי שצריך לדעת יודע את כוחו של צה“ל, ומי שלא ידע לפני שלוש השנים האחרונות יודע כעת. שום דבר מזה לא מצדיק פשעי מלחמה. ישראל יכולה להילחם ולהשיב מלחמה שערה לכל אויביה בלי לפשוע.

מה שזה כן היה יכול למנוע זה את הפארסה הבינלאומית שהולכת להתרחש עכשיו עבור ישראל ועבור קציניה וראשיה. כי אם לא ניצלנו את הבטחתו של השופט גולדסטון כי ועדת חקירה פנימית בישראל תמנע את הצורך בהעמדה לדין בהאג עוד כשיכולנו - עכשיו כשנרצה לעשות את זה זה כבר יהיה מאוחר מדי. אולי אם ביום ראשון בבוקר תודיע ישראל על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות אהרן ברק זה עוד יהיה שווה משהו. אם נחכה עוד כמה שבועות זה כבר יהיה חסר משמעות לחלוטין. נהפוך לאט לאט למוקצים יותר ויותר בעולם. קצינינו לא יוכלו להיכנס למדינות אירופה, וישראלים בכלל יהפכו למוקצים במדינות רבות אשר עד היום יכלו לטייל בהן בחופשיות. זה מה שקרה לדרום-אפריקה, זה מה שיקרה גם לנו אם נמשיך לצפצף על העולם ולהתעלם ממנו.

אבל ישראל לא תודיע על הקמת ועדת חקירה כזאת עכשיו, כי כעת אנו עסוקים בהגנה על הכבוד הלאומי ובצרחות היסטריות שהדו“ח הוא מוטה ומעודד טרור - מה שאולי נכון, אבל כבר אמרו חכמים כי לפעמים עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק. וישראל עושה הרבה מאוד דברים צודקים, אבל מעט מאוד דברים חכמים.

ועוד קצת על הידברות ושנאת חינם
מקרה אחר לחלוטין הוא של קבוצה אשר לא דורשת אחדות לאומנית, אבל עדיין דורשת מאיתנו להימנע משנאת חינם כלפי אחינו. לפני מספר שבועות אורגן בירושלים, דווקא ע“י תנועת התעוררות  (המייצגת צעירים פלורליסטים מהעיר ומיוצגת במועצת העיר ע“י חבר מועצה אחד - עופר ברקוביץ‘), פאנל הידברות בין חרדים לחילוניים. הפאנל הגיע לאחר שבועות ארוכים של עימותים בין החרדים לכוחות המשטרה בעיר, בחלק מהזמן סביב סוגיית חניון קרתא ובשבוע אחד בלתי נשכח של אינתיפאדה חרדית עקב מעצרה של האם המתעללת והמרעיבה ממאה-שערים, אשר משתייכת לפלג תולדות אהרן בעדה החרדית ועל כן מעצרה הוא סיבה מספיק טובה לשרוף את העיר.
לפאנל עצמו, אליו לא יכולתי להגיע עקב התחייבויות אחרות, הגיעו מהצד החרדי הרב סמדג‘ה, רבה של שכונת רמת שלמה, ודודי זילברשלג, היחצ“ן החרדי הנודע אשר הצליח מאוד גם עם הרצתו של מאיר פורוש לראשות העיר וגם בהסברה של הצד החרדי באינתיפאדה החרדית האחרונה (הרי רוב הציבור בארץ הבין אותם, לא?). על מה שנאמר בפאנל אני יודע מבלוגה הנהדר של שרית, ומה שבלט בדיווח כמו תמיד הוא הדיבור החרדי על כך שצריך להתחשב, וצריך להבין, וצריך ללכת לקראת האחר (כשהאחר הוא חרדי, כמובן).
”לשמחתי“, העדה החרדית בירושלים לא יודעת לשמור לעצמה את דעותיה האמיתיות, ובכל פעם שמישהו בציבוריות הישראלית הרחבה עלול לחשוב שאולי באמת כדאי ללכת על הידברות, והבנה, והימנעות משנאת חינם נוראית (אשר כידוע הובילה לחורבן הבית השני, לא שלעדה החרדית יש איזו אהבה גדולה לבית השלישי שהוא מדינת ישראל) - באה העדה החרדית ומזכירה לנו במי מדובר ועם מי יש לנו עסק:

* יואליש קרויס, קמב“ץ העדה החרדית, צוטט בזמן ירושלים (מקומון מעריב בבירה) לקראת הפגנות השבת בחניון קרתא שצפויות להתחדש כאומר ”ברקת יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל אנחנו מסתכלים על המציאות ורואים שבכל שבת שיש הפגנה 15-10 משפחות חילוניות נוספות עוזבות את העיר… רמות אשכול הפכה חרדית רק בגלל ההפגנות בבר אילן. לחילונים לא היה כוח יותר להפגנות, לקריאות שאבעס, וכולם עזבו. היום מדובר בשכונה חרדית לחלוטין“. אז למה באמת אנחנו ”סתם שונאים“? למה שלא נדבר, ונבין, ונאהב את כל אחינו היהודים?

* אחרי החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים על הרחקת האם המרעיבה מהעיר, היו בעדה החרדית דווקא מי שצהלו. למה? כי זו ”סטירת לחי למשטרה“, שלמעשה מודה שהיא אינה יכולה לפקח עליה באזור מגוריה. לדבריו, ”אולי במקום התפרעויות יהיו פה צהלות שמחה וישתו ’לחיים‘. אחרי 60 שנות מאבק נגד הציונות, זוכים סוף סוף לשמוע הכרזה שהשכונות החרדיות מחוץ לתחום מבחינת גורמי החוק. יש כאן אוטונומיה חדשה - שטח M“. אפילו השייח‘ הנכבד ראאד סלאח נזהר יותר בדבריו נגד המדינה. אבל עזבו, הכי חשוב זה שתמיד נדע לדבר, ותמיד ננסה להבין את האחר, ולהתחשב בו. ולעזוב את העיר, כי עצם הנוכחות שלנו פוגעת בו.

* ואם לא ידברו המורדים במדינה בעצמם, יש את דרוקר ושלח שיזכירו לנו מהו פלג תולדות אהרן בעדה החרדית. זה יקרה ביום שלישי הקרוב, בתוכנית ”המקור“. הנה הפרומו, ותודה לאתר החרדי ”כיכר השבת“.

יובל