ניר ברקת, יו“ר האופיזיציה בעיריית ירושלים, רותח. ראש-העיר, אורי לופוליאנסקי, הכריז על תוכנית לחיזוק מזרח-העיר בעלות של 200 מיליון ש“ח, כתגובה לפסגת אנאפוליס הממשמשת ובאה ובה אמורה לידון גם סוגיית מזרח-העיר והעברת חלק ממנה לשליטת הפלשתינים. לטענת ברקת, ”לופוליאנסקי פועל ממניעים פוליטים לקראת הבחירות לראשות העירייה”. אני לא יודע אם לצחוק או לצחוק יותר חזק. לבכות? אולי על העדר תקווה חילונית אחרת לירושלים.

ניר ברקת, שנראה כי קורץ מהחומר שמתאים לכנסת שלנו (טרמפיסט מקצועי), הרים קמפיין מתוקשר ומתוחזק היטב בעזרת הכסף הרב ששייך לו מספר ימים לאחר פירסום תוכנית רמון לחלוקת ירושלים, לפיה מספר שכונות במזרח וצפון העיר יעברו לשליטת הרשות-הפלשתינית. הוא חילק סטיקרים, פלאיירים, הקים אתר אינטרנט והזמין את הציבור לחתום על עצומה שסותרת את עצמה - מצד אחד התחייבות לשמור את ירושלים עם רוב יהודי, ומצד שני בירה מאוחדת ובלתי מחולקת. איך עושים את זה? כנראה משאירים את חומוס נשאשיבי בידינו, אבל דואגים שחוץ מהעובדים במקום שאר תושבי שייח‘-ג‘ראח יתנדפו להם לאנשהו. נו, רק כמה מאות מטרים מהם יש את אבו-דיס, שיקפצו מעל הגדר והופ - אנחנו מסודרים.

אז ברקת הוכיח שהוא יודע לתפוס טרמפים, ולמצוא דרך שנמצאת כמעט בקונצנזוס מוחלט להתחבב על תושבי העיר. על סעיפי העצומה אף אחד לא התעכב יותר מדי, כי זה לא באמת חשוב - העיקר שברקת הוכיח שירושלים חשובה לו ולכן כדאי שהוא יהיה ראש העיר של כולנו - גם של החילונים שרוצים איזה אחד משלהם בראשות העיר, וגם של הדתיים שרוצים מישהו שירושלים יקרה לו מבחינה רוחנית.

עצוב שזה האופי של הפוליטיקה אצלנו. ראש-האופיזיציה אמור לדאוג שראש הרשות (הממשלה או העירייה) תבצע כמה שיותר מרצון הבוחרים שהוא עצמו מייצג.
כשאורי לופוליאנסקי כראש-העיר עושה בדיוק את מה שניר ברקת דורש בקמפיין המתוקשר שלו (לחזק את ”העיר המאוחדת“), שנועד בעיקר לקדם אותו לראשות העירייה - הוא טוען שמדובר בצעד פוליטי מתוזמן היטב לשנת הבחירות הקרבה. 

אז מר ברקת, הבחירות בפתח ולי כחילוני אין כרגע מועמד.
יובל