כן, אני מפחד
מאת יובל, תחת הנושאים אקטואליהשני 9 פבר'2009
20:41
האמירה הרווחת בקרב מטקבקי הימין, וגם ברחוב (לפחות הרחוב של השכונה הירושלמית בה אני גר), היא ש“השמאלנים בפאניקה מליברמן“. אין דרך אחרת להגדיר את זה, פחות מ-12 שעות לפני פתיחת הקלפיות - כן, אני מפחד. אני לא באמת מפחד שליברמן יצליח לעשות משהו מהותי בכנסת הבאה (למרות שזה אפשרי, וזה לא בלתי סביר שהליכוד יתמוך בהצעת החוק ההזויה של אזרחות תמורת נאמנות). אני מפחד ממה שעובר על העם שלנו.
במהלך סמסטר א‘, שהסתיים בשבוע שעבר, התמזל מזלי לעבור אצל פרופ‘ שלמה אבינרי, ייבדל לחיים ארוכים, קורס בנושא ”פרקים בהגות הציונית“. במהלך שני השיעורים שעסקו בפועלו של הרצל חזר פרופ‘ אבינרי מספר פעמים על שמו של קרל לואגר - ראש עיריית וינה בסוף המאה ה-19, שהיה אחד מראשי האנטישמיות (ומראשוני האנטישמיות הממוסדת) במרכז אירופה. מעמדה של וינה דאז היה גבוה מאוד - היה מדובר בבירת האימפריה האוסטרו-הונגרית רחבת הידיים, ומעמדה כעיר בירה היה כשל מדינה קטנה. גם מעמדו של ראש העיר היה בהתאם.
לואגר הקים מפלגה פופוליסטית לאומנית שדיברה על שמירת וינה לוינאים (הגרמנים-האוסטרים). הוא דיבר על שלילת זכויותיהם של הסלאבים, שדרשו אוטונומיה ובתי-ספר בשפתם. הוא דרש שעל היהודים ייאסר חופש הביטוי, משום שהוא לא ראה בהם נאמנים. הוא קיווה לשלול מהם את רשיונות העיתונות, או לפחות להגביל את מספרם במקצוע זה. מסע הבחירות שלו היה תערובת של לאומנות גסה ופופוליזם זול. הוא נבחר.
במאמר מהיום בבוקר במוסף הדעות של ”הארץ“, הציג פרופ‘ אבינרי בקצרה את סיפורו של בנימין זאב הרצל, אלט נוי-לאנד, ואת הסיפור על הרב גאייער (טורף נבלות בגרמנית) אשר ע“פ הסיפור ניסה להקים מפלגה דומה - אך עם עקרונות יהודיים-לאומניים - במדינת היהודים ב-1923 (תאריך עתידני בספרו של הרצל). גאייער סוחף אחריו המונים, אבל לבסוף מפסיד (כנראה עקב שיטת הבחירות עליה חשב הרצל) לליברלים אשר דוגלים בעקרונות אוניברסליים. דמותו של הרב גאייער התבססה על קרל לואגר האוסטרי. כוונתו של פרופ‘ שלמה אבינרי במאמר הייתה ברורה.
כיום, ניתן לומר שהרצל כתב 86 שנים מראש על אביגדור ליברמן. הרצל לא רק חזה את הקמת המדינה, הוא גם ידע מראש איזה טיפוסים יחיו בה, וינסו לתפוס מקום בפוליטיקה הפנימית שלה. הוא ידע מראש שהיהודים, שעברו גזענות משלהם באירופה, יגיעו לארץ-ישראל - וביניהם יהיו כאלה שיישמו את אותן שיטות על ערביי הארץ.
בדבר אחד הרצל טעה - אביגדור ליברמן לא יפסיד מחר. הוא לא יכול להפסיד. אפילו אם יקבל ”רק“ 13 מנדטים, הוא יחזק את מפלגתו ביחס לבחירות הקודמות, וכנראה שהוא יקבל קרוב ל-20.
אביגדור ליברמן לא מפחיד אותי ביכולותיו - לאורך שנים הוא מוכיח את עצמו כאדם שמדבר הרבה ולא מקדם כלום. כאדם שנתפס ע“י הציבור הרחב כימני קיצוני, אבל בשביל הכיסא מוכן לשבת בממשלתו של אהוד אולמרט מיד לאחר מלחמת לבנון השנייה.
אביגדור ליברמן מפחיד אותי בפופולאריות לה הוא זוכה. הוא מפחיד אותי כי הוא חושף את פרצופו של חלק גדול בעם הזה - חלק שלא נרתע מהגזענות, ואומר שאין דרך אחרת. חלק שמוכן במוצהר לדבר על שלילת זכויותיהם של הערבים. חלק בור ועם הארץ, שמבחינתו - אם רוב נציגי העם בכנסת יחליטו לשלול את זכויותיו של המיעוט, אזי זוהי הדמוקרטיה.
אם המפד“ל (או הבית היהודי בשמה הנוכחי) הייתה מקבלת 20 מנדטים, זה היה מאכזב אותי, אבל זו הייתה הדמוקרטיה. מפלגת ישראל ביתנו מייצגת את היפוכה של הדמקורטיה, ואת ההשתלטות על הדמוקרטיה בעזרת מסרים פאשיסטיים ומסוכנים.
אומברטו אקו, פילוסוף וסופר איטלקי, כתב:
אור-פאשיזם (“פאשיזם נצחי“) עודנו סביבנו, לבוש לעתים בבגדים אזרחיים. היה קל כל כך אילו היה ניצב מולנו אדם שיאמר, ”אני רוצה לפתוח מחדש את אושוויץ, אני רוצה שהחולצות השחורות יחזרו לצעוד בכיכרות איטליה“, אבל החיים אינם פשוטים כל כך. אור-פאשיזם יכול לחזור במסווה תמים שבתמימים. מטרתנו היא לחשוף אותו ולהצביע על היקרויותיו השונות - בכל יום ביומו ובכל חלק שהוא של העולם“.
אם אתם מאמינים בתפיסת עולם ליברלית כלשהי, בין אם היא קרובה לזו של מרצ, קרובה לזו של העבודה או אפילו קרובה לזו של הליכוד האמיתי, המקורי, של מנחם בגין - לכו להצביע ואל תגידו שאין למי. אל תאמינו לתעמולה של המפלגות השונות, לפיהן קול ל-X הוא קול לליברמן. כל קול שאתם נותנים שאינו לליברמן ולחבר מרעיו - הוא קול נגדם. הוא קול שיפחית את כוחם היחסי. הייתי רוצה שכמות אנשים המשתווה באופן יחסי ל-30 מנדטים תצביע למרצ, אבל צריך להיות ריאלי - וזה אומר שקולות שלא יילכו למפלגות האחרות, יחזקו את ליברמן. כן, אני מעדיף עוד 3 מנדטים לביבי, עם כל הגועל והסלידה, מאשר עוד 3 מנדטים לליברמן.
גם אם אתם מאמינים בתפיסת עולם ימנית יותר, שהיא לגיטימית בהחלט גם אם איני מסכים איתה, כשתלכו מחר אל הקלפי תזכרו כי מוטלת עליכם, כבני העם היהודי - עם שרק לפני 6 עשורים סבל מנחת זרועו של הגרוע במשטרים הפאשיסטיים - לעצור את הפאשיזם עוד בתחילתו. לא לתת לו להתפתח פה, במדינה שהוקמה כמקלט לפליטי הפאשיזם והנאציזם האירופאי.
בטוח שליברמן הוא לא היטלר, אבל הוא לא עושה סימנים של ריחוק רציני מלואגר, מוסוליני, פרנקו ודומיהם.
No pasaran!
יובל
פברואר 9, 2009 בשעה 23:24 לערוך
לצערי אני לא מסוגלת הפעם להצביע לג‘ומס, לאחרונה התוודאתי יותר ויותר לשמאל המקרתיסטי הישראלי, שכולל חסימה של קצינה בצה“ל ללמד באוניברסיטת ת“א, כבר פעם שנייה בשנתיים שנראה שזכות הדיבור לפי השמאל הישראלי שמורה אך ורק לשמאל הישראלי ובתור אחת שהאמינה שפאשיזם זה סממן ימני זה פשוט שובר לי את הלב. כמו כן הייתי בעד חסימה בל“ד ולא של רע“מ תע“ל. דב חנין וחד“ש בכלל קצת חיים בלה לה לנד תשאלו את רע“מ תע“ל וגם את בל“ד.
אהוד ברק היינו
נתניהו מיצינו
לבני עם כל הכבוד חסרת הישגים משמעותיים בתור שרה.
אביגדור אין מה לדבר פשוט לא אופציה.
נשארנו עם הקטנות.
גמלאים - לא הואילו בכנסת הנוכחית.
נכים- מעניין אבל לא חושבת שיעברו את החסימה מקווה שאתבדה.
עלה ירוק- רק על הביזוי של דוד בן גוריון, לא!
בוגרי עלה ירוק וניצולי השואה, לא יעברו.
הירוקים- יכול להיות בחירה מעניינת.
מפד“ל בית יהודי -לא.
מימד ירוקה- לא.
אור- חברתית הכי מתאימים לי אבל הם לא יעברו את החסימה.
בקיצור לקלפי אני אלך מחר זו היא זכות להשתתף בהליך הדמוקרטי ואני אהיה שם כדי לנצלה.
פברואר 9, 2009 בשעה 23:38 לערוך
ענבל, לגבי העניין באוניברסיטת תל-אביב - אני לא מכיר מספיק טוב את חברי הסגל שם, אבל אני מניח שמדובר במרצים שהם תומכי חד“ש. זה לא מתאים לחלוטין לתפיסה של מרצ ואפילו לא לתפיסה של זהבה גלאון.
חד“ש אולי חיים בעולם משלהם, אבל זו בטח לא סיבה לפסול אותם מלרוץ לכנסת. בל“ד הם המפלגה היחידה שקרובה לתנאי הסף האלה, ואני מאמין לבג“צ אם הפסילה נדחתה ברוב קולות כל כך גדול (מלבד השופט אדמונד לוי) - במיוחד אחרי שראיתי במו עיניי כשנכחתי בדיון לפני שבועיים איך בג“צ נלחם מול המשטרה על זכותם של בן-גביר ומרזל לצעוד באום אל-פאחם.
אם כבר הירוקים - למה לא התנועה הירוקה מימד? אמנם הסברתי פה למה אני חושב שצריך לתמוך במרצ ולא בהם, אבל אם יש מפלגה ירוקה קטנה שקרובה לעבור את אחוז החסימה זו התנועה הירוקה-מימד ולא הירוקים, ובטוח שיש בה אנשים יותר ראויים מאשר בירוקים.
במקרה כזה, הייתי ממליץ לך עליהם.
והכי חשוב - תצביעי.
לגבי אור - הייתי מאוד שמח לתמוך בהם, אבל זה בזבוז קול אמיתי. מבחינת המצע שלהם, או לפחות מה שקראתי ממנו, אני מסכים עם כל מילה ומילה.
פברואר 10, 2009 בשעה 1:39 לערוך
רוב מהומה על לא מאומה.
כמו שציינת, יכולותיו של ליברמן מסתכמות בלצעוק על ערבים במזדרונות בית המשפט. אין לו שום כוח לעשות כלום, הוא ראש סיעה לא קטנה בכלל מאז 1999 וההשפעה שלו על מדיניות הממשלות השונות שהתחלפו בזמנו היא אפסית, וכך גם יישאר, כי זהוי יכולתו של האדם.
בעניין המטריד יותר, של דעותיו הפאשיסטיות, אני לא חושב שהם מעידות על פאשיזם של העם אלא על טמטומו. טמטומו כי הם חושבים שאפשר לקחת ממיליון וחצי איש את זהותם, בלי שאיש ימחה. זו שזאת ססמה דמגוגית, שאף אחד לא מוכן להוריד מעליה את המסכה ולהראות שהמלך הוא עירום, שאין מאחוריה כלום, זה מה שמטריד.
ליברמן הוא אדם ש-we can do business with. הוא מאמין בחילופי שטחים - מתנחלים תמורת ערבים ישראלים, כמוני וכמו חלק ניכר מהיהודים (והערבים), והוא תומך ב‘חלוקת‘ ירושלים, העיר שמעולם לא אוחדה לא יחדיו. סיעה גדולה של ליברמן, אחרי שיתבגר מאשליות הבחירות שלו, יכולה לעזור לממשלה לקדם הסכם עם הפלשתינאים ששני הצדדים יכולים לחיות איתו, בניגוד לאיחוד הלאומי או המפד“ל שלא יסכימו לשום הסדר, כמו חלקים גדולים בליכוד.
אולי עוד יצא משהו טוב מכל השנאה הזאת.
פברואר 10, 2009 בשעה 8:12 לערוך
קודם כל לא פסלתי את חד“ש מלרוץ לכנסת חלילה, דווקא מאוד מעריכה את חנין ואת ברכה, אולי ח“הכ הערבי היחידי שיוצא נגד החמאס, הם תומכים נלהבים של שתי מדינות לשני עמים, וזה מה שהופך אותם לחיים בסרטים, אין אפשרות כזו אנחנו מדינה של שני עמים כרגע ואני לא רואה את זה משתנה בקשר לעם השני הפלשתינאי, אני מחכה לראות מה הם באמת רוצים, כי אני ממש לא בטוחה שהם רוצים לחיות לצידי.
אני חושבת שלכל אזרח ישראלי יש זכות לצעוד בכל מקום בישראל, גם למרזל ובן גביר שהערכתי כלפיהם אינה גבוהה בלשון המעטה כמובן.
פברואר 10, 2009 בשעה 8:42 לערוך
והנה ההליך הדמוקרטי הנהדר, מרזל לא יכול להיות בקלפי באום אל פאחם בגלל שיש איומים לחייו מצד בריונים שרק נותנים לו יותר ויותר לגיטמציה, במקום להתייחס אליו כמו כלום.
בושה ליום החג של הדמוקרטיה.
פברואר 10, 2009 בשעה 9:48 לערוך
ענבל, חד“ש הם ממש לא המפלגה היחידה של שתי מדינות לשני עמים - גם מרצ, העבודה, קדימה ואפילו ביבי תומכים בפיתרון הזה.
לגבי מרזל - העובדה שהוא לא יישב בקלפי באום אל-פאחם לא קשורה לשמאל או למקארתיזם, זו החלטה של המשטרה, של מפקד המחוז הצפוני, ואין כאן שום קשר לסתימת פיות מצד השמאל. זו אותה משטרה שאוסרת לפעמים על פעילי שמאל להיכנס לחברון מחשש שיותקפו ע“י המתנחלים.
יונתן - אני לא יודע אם אפשר להפריד בין טמטום של העם לבין הפאשיזם שלו. זה שליברמן הוא כלומניק שלא עשה כלום בחיים שלו, לא אומר שבבחירות הבאות, אם הכוח שלו יעלה עוד יותר, הוא כן יצליח. וברור שזה יגרור בידוד שלנו בעולם, והעם שלנו מטומטם שהוא לא רואה את זה, אבל זה לא מנקה את המצביעים שלו מאשמה.
פברואר 10, 2009 בשעה 9:58 לערוך
אני כן חושבת שמדובר בלחץ ציבורי של פעילי מפלגות חד“ש רע“ם תע“ל ובל“ד.
אני מימשתי את זכותי הדמוקרטית והפלא ופלא בסוף הצבעתי ג‘ומס.
פברואר 10, 2009 בשעה 11:06 לערוך
אני שמח לשמוע, ענבל
לגבי רע“ם-תע“ל ובל“ד - אלה שתי המפלגות האחרונות שמסוגלות להפעיל לחץ ציבורי על המשטרה. העניין הוא החשש מאלימות של הרחוב, ובמקרה הזה אני מבין את כוונתו של מפקד המחוז הצפוני במשטרה - למרות שאני חושב שהוא היה צריך להתמודד עם האיומים במקום לברוח מאחריות.
פברואר 10, 2009 בשעה 11:49 לערוך
מבט אחד בתמונה של ליברמן ליד הקלפי הבהירה שזה לא הזמן לברוח מאחריות האישית שלי
.
ואתה לא יכול שלא להטיל לפחות חלק מהאחריות על המנהיגים הערביים הפוליטיים והדתיים, זה יכול לעבור בשקט, הם יכלו לתת למרזל להתבשל במיץ של עצמו אבל הם עשו את הבחירה שלהם והיא ממש לא דמוקרטית.
בהתנחלות בית אל יש נציגים של מפלגות ערביות כאלה שקוראים קריאות הפוכות על המתנחלים.
פברואר 10, 2009 בשעה 13:26 לערוך
לא מצביע מרזל אבל זאת בושה וחרפה מה שהלך באום אל פאחם.
מילא עוד מרזל מתלהם תמיד, אבל לזרוק על פרופ אלדד אבנים?
אני מצטער מאוד לומר את זה, אבל ערביי ישראל (או כמו שהם אוהבים לקרוא לעצמם ”פלסטינים אזרחי ישראל“) עשו בדיוק את הדבר הצפוי והבנאלי ביותר, אבל השמאל שותק.
הם ממשיכים לירות לעצמם ברגל, ודווקא תורמים להתחזקות ליברמן.
גועל נפש כפשוטו, אבל מה אני מצפה מאומה שמתוך 30 מדינות אין בה דמוקרטיה אחת?!
פברואר 10, 2009 בשעה 16:31 לערוך
לענבל ולדוד -
שניכם צודקים, ההתנהלות של המתפרעים הערביים והמנהיגים שלהם משחקת לידיים של מרזל, פוגעת בעיקר בעצמם, ומוכיחה שיש שם גרעין קשה (דוד, אתה אוהד בית“ר, עם כמה שלא נעים להזכיר את זה ביום, אז תשתדל גם לשיב לב לניסוח ולהכללה, בטח כשאנו מדברים על עם שלם) ולא קטן בכלל של מתפרעים אלימים אנטי-דמוקרטיים, שלא טובים במאומה מהפלנגות של ברוך מרזל (שגם הוא לא טוב מהם בכלום).
מצד אחד חבל שהמשטרה בורחת מאחריות ולא מוכנה לאבטח את מרזל כפי שנדרש ממנה.
מצד שני, מרזל ואלדד, שני טיפשים עם גפרורים (עם כל הכבוד לפרופ‘ אלדד), מוכיחים (לא שמישהו היה זקוק להוכחות) שהם אך ורק מחפשים פרובוקציות. למה אלדד לא נשאר למלא את חובתו בקלפי עד סוף יום הבחירות? כי הוא בא אך ורק במטרה להתסיס את הרוחות, והצליח.
פברואר 10, 2009 בשעה 19:37 לערוך
יובל, אני לא מכליל, אני מציב עובדה.
אין מדינה ערבית דמוקרטית.
אלא אם הבחירות שעושה אסד מספקות אותך.
קדימה, תפריך את דברי.
פברואר 10, 2009 בשעה 21:01 לערוך
דוד, אני דיברתי על ההכללה באמירה ”מה אני מצפה מאומה…“, לפני הקביעה הנכונה בדבר העדר הדמוקרטיה אצל מדינות ערב. האמירה הזו באה אחרי תיאור המתפרעים הערבים, ולכן בעיניי היא הייתה מכלילה כלפי התנהגותם של כלל הערבים. ייתכן שלא התכוונת לכך, ולכן ביקשתי ממך לשים לב לניסוח.
אין ויכוח לגבי העובדה שאין דמוקרטיה במדינות ערב.
פברואר 12, 2009 בשעה 19:03 לערוך
אני מתבייש במימדי גזענות שהתפתחה בישראל, ומתבטאת בהצבעה לליברמן, אבל אני גם בטוח שמצב דומה בכל מדינה אחרת היה מביא לגזענות גדולה הרבה יותר. במדינות אירופאיות רבות הימין הקיצוני, בן דמותו של ליברמן (ואף גרוע יותר) עולה כפורח בגלל הרבה פחות.
אור היא לא רק מפלגה, אלא גם תנועה מיסיונרית ממש (תחת השם ”דעת אמת“) של החזרה בשאלה. הם גרועים בעיני בדיוק כמו המיסיונירים המחזירים בתשובה.
אין מדינה ערבית דמוקרטית, זה נכון. האם אתם בטוחים שהסיבה לכך היא אופייה של האומה הערבית? אני בספק רב.
מרזל פרובוקטור. עיריית אום אל פאחם מטומטמת. המשטרה פחדנית. האיחוד הלאומי הכניסו כהניסט לכנסת, לעזאזל.