פעם נוספת, בדומה לסגן שר-החוץ דני אילון, ניתן לראות דוגמה לאיש ימין - במקרה זה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנבחר מטעם הימין - מדבר ומבצע פעולות לא-ציוניות ביסודן, אשר פוגעות בבסיס יסודה של התנועה הציונית והעקרונות הציוניים. ושוב, למרות אותן פעולות, לזכות לתמיכה רבה מאותם אנשים שמגדירים את עצמם כציוניים הנלהבים ביותר.

”חוק היורדים”, נועד לאפשר לאלו מאיתנו, או יותר נכון אלו שהיו חלק מאיתנו, והחליטו שניו-יורק עדיפה על תל-אביב, שלונדון עדיפה על ירושלים, שברלין מציעה הרבה יותר מעפולה - להחליט במקומנו על עתידנו במדינת ישראל.
כפי שנכתב יפה באתר תא אופק, ”אותם ישראלים יורדים, מבטאים את היסוד הגלותי בעם ישראל, אשר הטובה האישית עומדת בראש מעייניהם. הם בחרו, בחירה מודעת, לעזוב את העם שלהם, האדמה שלהם, מאחוריהם כדי להתקרב לסיר הבשר“.
ייתכן שלא כולם כאלה. בטוח שיש ישראלים יורדים שתורמים גם מבחוץ. יש גם מטיילים, ויש גם סטודנטים. אבל הרוב המוחלט של הישראלים בחו“ל הם יורדים, שהבינו שאת הכסף הגדול אפשר לעשות באל.איי או בניו-יורק, ובמקום הציונות המעשית - שדורשת השתתפות במפעל הציוני בישראל (גם אם דרך התפתחות אישית) - בחרו בדרך האינדיבידואליסטית המובהקת, האנוכית, הא-ציונית.

אותם אנשים הם בדרך-כלל הגיבורים הכי גדולים בטוקבקים, אלה שהכי קל להם לקרוא לישראל לצאת לכל מלחמה שהיא, לכל מבצע נועז שהוא, כי את המחיר לא הם יצטרכו לשלם. לא במקרה המפלגות המובילות את המהלך הן ישראל ביתנו והליכוד - שתי מפלגות שיודעות שרווח אלקטוראלי מהחוק הנלוז הן ישיגו גם ישיגו. אז מה אם מדובר במהלך לא ציוני בעליל? העיקר הכיסא.

מותר לרדת מהארץ. אולי לא כל מי שיורד מהארץ הוא בהכרח ”נפולת של נמושות“, כפי שאמר פעם איזה ראש-ממשלה שדווקא נחשב לשמאלני בזיכרון הקולקטיבי של כולנו (למרות שהיה ביטחוניסט מובהק). אבל מי שלא חי בארץ, לא משנה עד כמה הוא מזדהה איתה, לא יכול לקבוע את גורלה. זה פשוט לא עובד ככה.

לא ייתכן שאדם החי בניו-יורק, ומאמין ש“צריך להיכנס חזק בערבים“ - ישלח אותי ואת חבריי למלחמה הבאה. להבדיל, לא ייתכן גם שאדם החי בלונדון, שמאס בציונות והחליט לרדת מהארץ עקב הרגשתו שהארץ נשדדה מבעליה הערבים -  הוא זה שיצביע על פינוי התנחלויות, בלי שיצטרך לשאת במחיר המשבר שעשוי להיגרם עקב מהלך זה (גם אם אני תומך בו).

לא ייתכן שישראלי בסקנדינביה, הנהנה מזכויות סוציאליות נרחבות, יצביע למנהיג קפיטליסטי מובהק בארץ הקודש, ולא ייתכן שבעל מפעל במזרח-הרחוק, המתגורר שם, ומנצל את בני המקום תמורת שכר נמוך ונטול זכויות סוציאליות בסיסיות, יחליט שבישראל יש צורך במדיניות הפוכה.
למי שלא מבין את זה עכשיו, חשוב להסביר שלא מדובר רק בהחלטות המדיניות הגדולות ביותר, אלא גם בחיי היום-יום שלכם. אם לדוגמה ישנה בכנסת מפלגה אשר חלק מחבריה דואגים להשקעות בפריפריה, וזאת משום שתושבי פריפריה מצביעים לאותה מפלגה מסיבה זו, כעת עקב הצבעתם של הישראלים בחו“ל ייתכן שבית-הספר הנוסף שקיוויתם שייפתח, או הכביש החדש שקיוויתם שייסלל, לא ייצאו לפועל - ובמקומם יעלו הישראלים-לשעבר את כוחה של מפלגה התומכת במדיניות ההפוכה.
ישראלי הוא מי שגר בישראל, מי שמשלם מסים, מי שממלא את חובתו לחברה האזרחית על-פי חוק ועל פי דרישות המדינה. מי שלא מתאים לו, יורד מהארץ. אבל אז הוא מוותר על הזכות להיקרא ישראלי.
בן של עובד זר, הלומד בבית ספר ישראלי, מדבר עברית, הולך לצבא ומשלם מסים - הוא ישראלי אמיתי, אבל דווקא הוא עומד בסכנת גירוש מצד אותה ממשלה שחושבת שזה מן הראוי לתת זכות הצבעה לניגוד המוחלט של אותו ”זר“ - ה“אח“ שהחליט שהמשפחה לא מתאימה לו יותר.

כעת מפלגת העבודה עושה רעשים של התנגדות לחוק. כמו שברק הראה את פרצופו האמיתי בסוגיית פינוי המאחזים הלא-חוקיים, סוגיית מכללת/אוניברסיטת אריאל וסוגיות רבות נוספות - סביר שגם כאן הוא ייכנע בסופו של דבר, ויסביר לחברי מפלגתו, עדר הכבשים, שחשוב להישאר בממשלה ”כדי להשפיע מבפנים“.

נותר רק לקוות שהעבודה, קדימה ואיתן יתר מפלגות האופוזיציה יתמידו בהתנגדותן לחוק, מה שאולי יאפשר את הפלתו. כי אם לא, יהיה מדובר במסמר נוסף בארון הקבורה של הציונות. מישהו זוכר שלפני 15 שנים ביבי הלך לפני ארון כזה בדיוק, בהפגנה נגד מדיניותו של יצחק רבין ז“ל, זה שדיבר על היורדים כעל ”נפולת על נמושות“? אם זה לא היה עצוב, היה ניתן לשמוע כאן את קול צחוקה של ההיסטוריה.

יובל